תגי בע"מ נ' מועצה איזורית חורה

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך של 253,297.27 ₪ אשר הוגשה ביום 17.09.07 בסדר דין מקוצר נגד רשות מקומית המועצה המקומית חורה, לתשלום יתרת חוב בגין עבודות בניה שביצעה התובעת בפרויקט בניה בהקמת ספרית כותר פיס בחורה. המחלוקת מתמקדת בחשבון סופי שהגישה התובעת לאישור מנהל הפרויקט (נספח א' לכתב התביעה) ואשר אושר על ידי מנהל הפרויקט, מר יורם קיויתי (נספח ב' לכתב התביעה) אך נדחה על ידי הנתבעת.

בתום שמיעת ראיות ההגנה של הנתבעת לדחיית החשבון האמור נותרה המחלוקת במישור המשפטי. הנתבעת לא העידה את המהנדס של המועצה אשר לא אישר את החשבון ולא הונחה תשתית ראייתית להנמקותיו המקצועיות.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. ביום 20.11.07 הוגשה בקשה לרשות להגן (בש"א 4843/07) וביום 31.12.07 הוגשה בקשה למחיקת כותרת (בש"א 5349/07).

ב"כ התובעת הגיבו לבקשה למחיקת כותרת בבקשה לוותר על סדר הדין המקוצר כדי לזרז את שמיעת התיק ונעתרו (החלטה מיום 28.01.08, בש"א 4843/07).

ביום 18.02.08 הוגש לתיק כתב הגנה.

להשלמה, התביעה מתנהלת באישור מתיק הפש"ר, כי ניתן כנגד הנתבעת צו פירוק (החלטה מיום 2/4/10 תיק פש"ר 2613/08 בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו). הנתבעת חולקת על הדרישה לתשלום מושא החשבון הסופי בטענה שהיא שילמה את כל אשר היה עליה לשלם על פי החוזה בינה לבין התובעת ולא היה עליה לשלם עבור העבודות נשוא התביעה.

2.המחלוקת סובבת סביב עבודות שלטענת התובעת הם עבודות במדידה שבוצעה בפועל, נבדקו ואושרו בשלב עבודות עפר וביסוס בטרם בניית המבנה. לטענת ב"כ הנתבעת, עו"ד ד"ר עמרם מליץ, החוזה בין הצדדים לא כלל חיוב לתשלום עבור עבודות במדידה, להבדיל מעבודה פאושלית ובנוסף הדרישה הגיעה בדיעבד ולמעשה לא ניתן לבדוק אותה לגופה, ובכלל זה אם בכלל בוצעה.

העד של הנתבעת, המזכיר, מר יוסף אבו אלקיעאן, העיד כי המבנה המשפטי מושא בניית מבנה, כותר פיס, הוא סטנדרטי והוא נקבע על ידי המשלם, המוסד לביטוח לאומי. על פי הסדר זה הרשות חתומה על חוזה מול הקבלן כאשר כלל תנאי העסקה קבועים בחוברת המכונה "מימוש הקצבה להקמת ככותר פיס – בינוי מרוכז". בחוברת, בנוסף לחוזה גם הקביעה של דגם הפרויקט, ולענייננו מדגם B, וגם עלויות הביצוע לדגם שנקבעות מראש.

מידע זה מרוכז בטופס 5.

הצדדים חתומים על טופס 5. בעמוד השני, בסעיף 3, מפורטות עלויות הביצוע לדגם B כדלקמן:

מחיר עבודות פאושליות על פי מפרט המכרז המאושר:

2,186,804 ₪; עבודות ביסוס: 87,472 ₪; עבודות למדידה: (אין סכום –מ'. ו'.); ניהול ופיקוח: 81,874 ₪. סך הכל: 2,356,150 ₪. הסכום כולל מע"מ של 17% (להלן: "ההקצבה").

לטענת ב"כ התובעת ההסדר הכיר בעבודות למדידה מעבר להקצבה בתנאים הכללים בהמשך לעמוד. נקבע שם: "עבודות ביסוס ישולמו במסגרת עבודות למדידה עד לגובה הסכום המופיע בהקצבה. יתרת הסכום במידה ויידרש יהיה ע"ח הרשות". בהמשך נקבע :

"מובהר כי תמורת עבודות למדידה תשולם לפי כמויות הביצוע בפועל ע"פ דגם שנבחר ".

לכן, נטען כי אמנם בהקצבה אין עבודות למדידה בסכום אבל החיוב של הרשות עולה מהתנאים הכלליים האמורים, והחוזה בין הצדדים, ולאופן להעלאת הדרישה והגורמים המאשרים אותה.

לכך משיב בא כוח הנתבעת כי הצדדים מחויבים גם בתנאי האחרון בתנאים הכלליים שקובע כי "כל הנספח שלא פורטה בתכנית המצ"ב ולאי שינויים במסמכים הנ"ל תעשה בכתב בלבד, במימון ובחתימת הרשות ובתשלום מראש." נטען שהתובעת לא עמדה בתנאי אחרון זה.

3.בא כוח התובעת, עו"ד חגי אשלגי, הפנה את ביהמ"ש להסדר החוזי, בפרק י' לחוזה הכלול בחוברת האמורה. החוזה כולל הן עבודה פאושלית והן עבודות למדידה. ההסדר בהתייחס לעבודות למדידה הוא שהן תקבענה לפי "ביצוע בפועל" (סעיף 71.2.5 לחוזה). המדידות תעשנה ע"י המפקח והקבלן ו/או על סמך חישוב כמויות שיוגשו ע"י הקבלן ויאושר ע"י המפקח...." (סעיף 71.2.3). התובעת הוכיחה כי העבודות מושא המחלוקת הוגשו למפקח אישור והן אושרו על ידו (מוצגים נ/1, נ/2). יוסף שכאשר יש מחלוקת על הכמות שנמדדה נקבע בחוזה כי הגורם המכריע הוא המנהל (סעיף 71.2.7 לחוזה). המנהל הוא מי שמונה או ימונה על ידי מפעל הפיס (הגדרת "המנהל" בסעיף 1 לחוזה, פרק א' – כללי, הגדרות ופרשנות).

הנתבעת טענה כי חלקה החוזי הוא פורמלי בלבד לאור שהמבנה נבנה בתחומה אך מלוא

הפרויקט ועלותו הם של מפעל הפיס כפי שנקבע בטופס 5 כאמור וכן שנדרש מהרשות הוא